<h1>יראים סימן ת"ד</h1>
<h2>דף פו.</h2>
אהבת השם. צוה הב"ה לאהוב שמו ולאַהֵבו על הבריות דכתיב בפרשת ואתחנן ואהבת את ה' אלהיך ותניא [בספרי] ואהבת את ה' עשה מאהבה הפרש בין העושה מאהבה לעושה מיראה העושה מאהבה שכרו כפול ומוכפל לפי שהוא אומר את ה' אלהיך תירא יש לך אדם מתירא מחבירו מניחו והולך לו אבל העושה מאהבה אינו כן ואין לך אהבה במקום יראה ויראה במקום אהבה אלא במדת המקום בלבד. ד"א ואהבת את ה' אלהיך האהיבהו על הבריות כאברהם אביך כענין שנאמר ואת הנפש אשר עשו בחרן והלא אם באים כל העולם לברוא יתוש אחד ולהכניס בו נשמה לא היו יכולים אלא שהיה מלמדם אבינו אברהם ומכניסם תחת כנפי השכינה. בכל לבבך בב' יצרך ביצר טוב וביצר רע ד"א בכל לבבך שלא יהא לבך חולק עליך ובכל נפשך אפילו נוטל את נפשך וכן הוא אומר כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה שמעון בן עזאי אומר [בכל] (לבבך) [נפשך] אהבהו עד מיצוי הנפש.
